דבר מנהלת המשלחת - מלי אליאס

תלמידים ותלמידות יקרים, בחרדת קודש תציבו רגליכם על אדמת פולין. פולין שהייתה במשך מאות שנים אחד המרכזים היהודיים החשובים ביותר בעולם, ריקה היום כמעט לחלוטין מיהודים. פולין הפכה בידי הגרמנים לבית קברות עצום למרבית יהודי אירופה מאחר שעל אדמתה נטבחו, הושמדו ונשרפו מיליוני יהודים. כשתלכו ברחובות פולין, כדאי שתסתכלו לא רק על מחנות ההשמדה, על תנורי האבן המאיימים ועל המקלחות שלתוכן הותז גז ציקלון בי. אל תסתכלו רק על האימה, מפני שהיא משקרת. הסתכלו גם על הרחובות, על השדרות, על בתי הקפה, ונסו להסתכל על תווי פניהם של האנשים. כשמסתכלים בהם מקרוב, החיים דומים בכל מקום. ואז, רק אז תזכרו שכך בדיוק זה היה. המלחמה נגעה בפולין רק בקצוות. בזמן הפלישה הגרמנית בספטמבר 1939, ובזמן השחרור בידי הרוסים בשלהי 1945. באמצע התרחשה ההשמדה. היא נעשתה, ברובה המכריע, בארץ רגילה, בידי אנשים רגילים, באופן שהיה נורא מלהביע במילים, אבל רגיל לחלוטין. ככה נראית השנאה. מרטין גריי, יהודי ניצול שואה, כותב בספרו " בשם כל בני ביתי " : " בלב כל עיר ובלב כל כפר ישנו קו גבול המפריד בין התליינים לבין בני האדם "... עולמנו, עולם האדם, נחלק לטובים ולרעים. המסע שאליו אתם יוצאים, הוא מסע של אדם בעקבות בני אדם... זו הזדמנות עבור כל אחד ואחת מכם לברר ולחקור את זהותו האישית ולהכיר חלק משורשי העם היהודי ומדינת ישראל. על כל אחד ואחת מאיתנו לתת תוקף מעשי למשפט " לזכור ודבר לא לשכוח ". כולי תקווה שתראו במסע לפולין חשיבות אנושית, לאומית, ערכית ומוסרית ותדעו לשים דגש על החשיבות בלהיות בני אדם טובים יותר, אנושיים ומוסריים יותר. המסע החיצוני מתחיל בשלב ההכנה ומסתיים בנחיתה, ולעומת זאת המסע הפנימי מתחיל עם הנחיתה בארץ ואני מקווה שהוא ילווה אותנו לכל החיים. בברכה, מלי אליאס מנהלת בית י"ב וראש המשלחת לפולין